החלטה בתיק ה"ת 25573-05-12

נוכח ששתי הבקשות שבכותרת עוסקות בשאלות דומות של משפט ועובדה, ההחלטה דנן ניתנת במאוחד ביחס לשתיהן ואני מורה על איחוד הדיון לצורך זה.

רקע

1.         המשיבה 1 מנהלת חקירה נרחבת בעניין עבירות לכאוריות על פי חוק איסור הלבנת הון התש"ס- 2000 ופקודת מס הכנסה, בהקשר ניהול נטען של "בנק מחתרתי" בבורסה ליהלומים ברמת- גן. בין היתר, התייחסה החקירה למשיבה 2 ולמנהלה - מר מנחם מגן (להלן: "מגן"). במסגרת חקירה זו, תפסה המשיבה 1 ביום 08.01.12 יהלומים במשרדי המשיבה 2, כשכוונתה להביא לחילוטם עם סיום ההליך הפלילי, ככל שיתנהל.

2.         בקשת המבקשת 1 עוסקת ביהלום אחד כפי שנתפס במשקל של 5.15 קראט (להלן: "היהלום"). בקשת המבקשת 2 עוסקת בשמונה יהלומים כפי שנתפסו במשקל כולל של 23.97 קראט (להלן: "היהלומים" ולהלן ביחד: "התפוסים").

תמצית טענות הצדדים

3.         המבקשות עותרות לחייב את המשיבה 1 להשיב לידיהן את התפוסים בטענה כי הן צד תמים ונעדר זיקה להליכי החקירה, לאחר שביצעו אל מול המשיבה 2 עסקאות כשרות בתום לב, האופייניות למהלך עסקיהן הרגיל.  עוד הפנו המבקשות לנזק הכלכלי שנגרם וייגרם להן מחמת המשך החזקת התפוסים בידי המשיבה 1.

4.         המבקשת 1 הפנתה כי הינה חברה לסחר ביהלומים שמקום מושבה בעיר אנטוורפן שבבלגיה ומר יגאל סיני הינו בעל מניותיה ומנהלה. מר סיני הגיש תצהיר בתימוכין בבקשה. המבקשת 1 צירפה לבקשתה תעודה באשר למאפייני היהלום וטענה כי זה עודנו מצוי בבעלותה (ר' נספח ב' לבקשה).

בנוסף, צירפה המבקשת 1 לבקשתה תעודת משלוח/חשבונית (נספח ג' לבקשה) המעידה, כטענתה, כיצד יצא היהלום ביום 6.6.11 מחזקתה, במהלך עסקיה הרגיל ובמסגרת עסקת קונסיגנציה תמורת סכום של 80,000 דולר. היהלום הועבר במסגרת זו לחברתDu Dee Diamonds  שבבעלותו וניהולו של מר דוד בן מנשה, שמקום מושבה בעיר בנגקוק שבתאילנד (להלן: "החברה התאילנדית" ו- "בן מנשה" בהתאמה).

המבקשת 1 איתנה בגישתה כי עסקינן בעיסקת קונסיגנציה, שכן תשלום תמורת היהלום בגין העברתו לחברה התאילנדית, ייעשה רק אם זו תצליח למכרו. מאחר ולטענת המבקשת 1 המדובר בהשאלה נטענת של היהלום לצורך מכר ולא במכר של ממש, היא רשאית כבעלי היהלום להחליט בכל עת מה ייעשה בו, לרבות ניודו לסוחר אחר או השבתו לידיה.

המבקשת 1 הוסיפה וצירפה לבקשתה את נספח ד' - תעודת שילוח היהלום לחברה התאילנדית באמצעות חברת שילוח בין לאומית.

כגרסת המבקשת 1, בשלהי חודש נובמבר 2011, יצרה הגב' אניקו מונורוב - חברת הבורסה ליהלומים ומתווכת בעסקאות יהלומים - קשר עם מר סיני והתעניינה בעבור לקוחה באבן כמאפייני היהלום.

מאחר ולא עלה בידי החברה התאילנדית למכור את היהלום ובשל פנייתה של גב' מונרוב, הורה מר סיני לחברה התאילנדית להעביר את היהלום לידי גב' מונרוב, בבורסה ברמת גן, על מנת להציעו ללקוח מטעמה. עוד סוכם בין הצדדים כי במידה ולא תצליח גב' מונרוב למכור את היהלום, אזי תדאג החברה התאילנדית להשיבו לעיר בנגקוק ולהעבירו לידי נציגי המבקשת 1 הנמצא שם.

לחילופין, סוכם בין החברה התאילנדית לבין המשיבה 2 כי האחרונה תקבל את היהלום לחזקתה במסגרת עסקת קונסיגנציה נוספת, תמורת סכום של 120,000 דולר, תוך שתמסור אותו לגב' מונרוב. והיה ולא די בפיתולי העסקה הנטענת עד כה, הפנתה המבקשת 1 לסיכום  נטען נוסף לפיו במידה ועסקת המכר אותה ניסתה לקדם ולא תצלח, תנסה המשיבה 2 למצוא קונה ליהלום טרם שילוחו חזרה לחברה התאילנדית ודרכה לנציגי המבקשת 1 בעיר בנגקוק. המבקשת 1 צירפה לבקשתה עותק חשבונית בגין עיסקת קונסיגנציה חלופית זו כנספח ה'.

ביום 2.12.11 נשלח היהלום לארץ על ידי החברה התאילנדית כשהוא ממוען למשיבה 2 ובאמצעות חברת שילוח בין לאומית, כמבואר בתעודת המשלוח שצורפה לבקשה כנספח ו'. נטען כי מהלך זה דווח לגורמי המכס והעתק האישור אמור להמצא ביומני המשיבה 2. כבר אציין כי לא איתרתי אישור שכזה בחומר החקירה שהוצג לפניי.

בסמוך ובהתאם לסיכום נטען בין המבקשת 1 לחברה התאילנדית, נטלה הגב' מונרוב את היהלום ממשרדי המשיבה 2 והשיבה אותו למקום זה לאחר שמשא ומתן שניהלה באשר למכירתו לא צלח. תצהיר מאת הגב' מונרוב צורף כנספח ז' לבקשה.

לגישת המבקשת 1, נודע לה מאת בן מנשה כי הוא התעתד ליטול עימו את היהלום ביחד עם יהלומים נוספים שאוחסנו ונשמרו בעבורו במשרדי המשיבה 2 וזאת בסמוך לתפיסת היהלום. המבקשת 1 הפנתה לכרטיס טיסה של מר בן מנשה וכן לתצהירו בהקשרים אלו, כפי שצורפו כנספחים ח' ו- ט' לבקשתה.

עוד טענה המבקשת 1 כי אין ומעולם לא היו לה או למי מטעמה קשרים עסקיים ואחרים עם מי מטעם המשיבה 2.

המבקשת 1 הוסיפה והדגישה כי לא נעשה מעשה עבירה בהקשר ליהלום ולנוכח אלו, טענה כי המשך החזקת היהלום בידי המשטרה שרירותי, מנוגד לזכותה היסודית בקניינה ולא נועד לתכלית ראויה.

5.         המבקשת 2 טענה כי מכרה את היהלומים למשיבה 2 ביום 5.1.12 במסגרת עסקיה הרגילים, תוך שקיבלה בתמורה סכום של 249,821.65 דולר, באמצעות שיק מעותד מטעם המשיבה 2 שמועד פרעונו ליום 19.2.12 (להלן: "השיק"). לבקשה צורפו עותקי השיק בתוספת לחשבונית עסקה, בתאימות נחזית לתאריכים ולסכומים המתוארים (ר' מב/1 ומב/2).